ביקורת עצמית

כולנו כועסים על עצמינו לעיתים, מאשימים את עצמינו, לא מרוצים מההתנהלות שלנו. לכולנו יש מה לומר על האופן בו הגבנו ברגע זה או אחר. זוהי ביקורת עצמית. ביקורת עצמית היא האופן בו האדם מעריך את עצמו ואת התנהלותו, והיא מושפעת גם מהאופן בו הוא חושב שהסביבה תופסת אותו.

מהי ביקורת בונה וביקורת הורסת?

לביקורת עצמית יש ערך הישרדותי. היא מתפתחת בילדות המוקדמת מאוד ומלווה אותנו לאורך החיים. היא מסייעת לנו ללמוד כיצד להתנהל בעולם, להשתלב בחברה, ביחסים בין-אישיים. הביקורת העצמית מאפשרת לנו לבחון את עצמינו, ללמוד מטעויות, לשפר את הדורש שיפור, לשנות את הדורש שינוי. הגבול בין ביקורת מועילה ומקדמת לבין הלקאה עצמית הוא דק מאוד.

ביקורת עצמית

ביקורת מועילה מגיעה ממקום של לקיחת אחריות ורצון לשפר (ללא הלקאה או הענשה עצמית), והיא לרוב נקודתית – "הייתי צריכה ללמוד יותר למבחן". ביקורת הרסנית מופיעה במקרים רבים בטון מאשים, רעיל ומכליל – "איזו דפוקה אני", "אני כזה שמן שאף אחד לא ירצה להיות חבר שלי" וכו'. אין בה חמלה, סובלנות, סלחנות. אצל רבים רבים מאיתנו, הגבול הזה נחצה ואנו נוטים לשפוט בחומרה יתרה את מעשינו ולהאשים את עצמינו בכישלונות.

מהו המעגל השלילי של הביקורת העצמית ההרסנית?

בקרב אנשים הנוטים לבקר עצמם באופן הרסני, ניתן לראות דפוס 'לא הוגן' – הם שופטים ומאשימים עצמם על מה שלא הולך ואילו על ההצלחות ורגעי ההישג הם אינם לוקחים אחריות ולעיתים אף מוצאים את הדרך לבקר גם רגעים אלה – "זה לא נחשב". באופן זה, הם בעצם תמיד יצאו לא בסדר בעיני עצמם. אצל רבים מהם ניתן לראות רומינציות – דפוסי חשיבה אובססיביים סביב הביקורת העצמית. הם נוטים להקדיש שעות רבות מהיממה בהאשמה עצמית, כעס ואכזבה מעצמם. חשוב לציין כי אין כל קשר בין היכולות, הכישרונות וההישגים האובייקטיביים של האדם לבין מידת הביקורת העצמית ההרסנית. ניתן לראות אנשים מחוננים, בעלי יכולות יוצאות דופן, אשר לא מפסיקים להלקות עצמם על כך שאינם מצליחים מספיק. ישנן דוגמניות רבות המבקרות את גופן ואת המראה החיצוני שלהן מבוקר ועד ליל.

מהם המחירים של הביקורת העצמית ההרסנית?

מחקרים בנושא מעידים כי לאנשים המאופיינים בביקורת עצמית הרסנית, סיכוי גבוה יותר לסבול מסימפטומים של דיכאון. אין זה מפתיע שכן כאשר הם נתונים במעגלים של ביקורת עצמית הרסנית, דומה הדבר להימצאות מול כיתת יורים, בלא יכולת להתגונן בפני המחשבות הפוגעות. עוד ניתן לראות כי במקרים רבים, הם סובלים מחרדות ומדימוי עצמי נמוך. כאשר אנשים מצויים במצבי תקיעות, במקרים רבים ניתן לזהות בבסיס התקיעות מחשבות בעלות גוון של ביקורת עצמית הרסנית – ביקורת כגון "אין לי סיכוי להצליח", "בטח שאני תקועה, אני כזאת פאסיבית, לא יודעת להזיז את עצמי" וכדומה, רק מחזקת את התקיעות.

עבודה עם החלק הביקורתי על-פי שיטת הוויס דיאלוג

בקליניקה אני רואה לא מעט פונים שלאורך חייהם מתנגן בתוך נפשם פסקול של ביקורת עצמית. ביקורת זו יכולה להיות איומה ופוגענית. אנשים אלה כל-כך מזוהים עם תכני הביקורת עד שכלל אינם עוצרים לשאול – האם הביקורת מוצדקת, האם הם באמת כל-כך דפוקים, בלתי נסבלים, כושלים. לאורך השנים גיליתי כי במקרים כאלה, העבודה בשיטת הוויס דיאלוג יכולה לעשות שינוי עמוק בהתייחסות העצמית כולל הפחתה דרמטית במידת הביקורת העצמית (עד כדי העלמתה).

 

היכרות עם החלקים הקוטביים של הביקורת העצמית – על-פי שיטת הוויס דיאלוג, בכל אחד מאיתנו ישנם חלקים (קולות) פנימיים של ביקורת עצמית. אצל חלקינו, קולות (חלקים) אלה הינם מאוד דומיננטיים. בעבודה בשיטת הוויס דיאלוג, אנו לומדים להכיר אותם ולהבין מה מניע אותם, מדוע הם כל-כך ביקורתיים, מהי מטרת הביקורת, האם היא באה להשיג מטרה כלשהי.
במקרים רבים ניתן לראות כי הקולות הפנימיים הביקורתיים התפתחו אצלינו כבר בילדות והם פועלים בתוכנו לאורך השנים, דווקא ממקום שרוצה להגן עלינו (למשל לדרוש מאיתנו להיות מוצלחים יותר על מנת שלא נרגיש נכשלים).

 

תפקידם של הקולות הפנימיים הביקורתיים והנגדיים – בתוך התהליך שאנו עושים עם הקולות הפנימיים הביקורתיים, אנו לומדים להעריך את תפקידם במערך התוך-נפשי שלנו ואת מאמציהם האדירים – שהרי אצל חלקינו, קולות פנימיים אלה עובדים יומם וליל בהטחת הביקורת העצמית בעצמינו (מתיש לכל הדעות). יחד עם זאת, אנו לומדים לראות כי מאמצים אלה הינם עקרים לחלוטין וכי הביקורת העצמית איננה באמת אפקטיבית בדרבון, בהתקדמות, בצמיחה. ההיפך הוא הנכון. בד בבד, אנו לומדים להכיר קולות (חלקים) פנימיים נגדיים – כאלה שרואים את הטוב שבנו, כאלה ששופטים כל פעילות שלנו באופן חיובי. עבודה זו של קבלת החלקים הביקורתיים שבתוכנו בלא שאנו מזדהים איתם, ומתוך הבנה של מה שמניע אותם, ובמקביל, זיהוי והכרות עם חלקים התומכים בנו ומעצימים אותנו – מאפשרת בהדרגה הפחתה של הביקורת העצמית ומהצד השני חיזוק הקול הפנימי המעודד, מחזק, מגדל. התוצר של תהליך טיפולי כזה יכול להיות משנה חיים – ההבדל שבין התחושה שבתוך נפשי יש כיתת יורים הטווחת בי בלא הפוגה משתנה לתחושה שבתוך נפשי ישנם חלקים שהם 'חברים' שלי והם תמיד לצידי – תומכים בי ומעודדים אותי. במקביל, ישנה כמובן הפחתה של סימפטומים של דיכאון, חרדה וכדומה.
אביגיל רייניך – פסיכולוגית קלינית כיצד אני מטפלת בשיטת הוויס דיאלוג?
אני מטפלת בשיטות פסיכולוגיות קלאסיות וב-CBT כבר קרוב ל-20 שנה. בשנים האחרונות הכרתי את שיטת הוויס דיאלוג . מניסיוני המקצועי, ניתן להסביר את כל המצוקות הרגשיות שאנשים חווים במושגים של וויס דיאלוג – חרדות, דיכאון, דימוי עצמי נמוך. כתוצאה מכך, ניתן לעבוד עם קשיים אלה על פי שיטה זו באופן שנותן מענה לקושי, הקלה וריפוי. היופי בשיטה זו הוא שהעבודה הפנימית נעשית ממקום של חוויה ומגע ברגש ולא ממקום של ניתוח שכלתני – כתוצאה מכך, גם השינוי המתקבל הינו מהיר יותר, מוחשי ועמוק (בניגוד למצבים בהם אנשים מתלוננים שהם נמצאים בטיפול שנים רבות, מדברים על הקושי אך הוא אינו נפתר). ככל שאני מטפלת בשיטה זו, כך אני מרגישה כי היא יעילה באופן מרגש ומפעים, בעיקר כאשר היא משולבת עם כלים נוספים, על פי הצורך וההתאמה לצרכי הפונה. היא מאפשרת לעשות תהליך עמוק ומהותי אשר מעצים את הפונה ונותן לו בהדרגה את הכוח לסייע לעצמו בכלים אלה, ללא תלות במטפל.

גלילה למעלה דילוג לתוכן