צור קשר

דיכאון

מדובר בתופעה רגשית שכיחה ומוכרת המופיעה אצל נשים, גברים וילדים בכל הגילאים. אצל אנשים מסוימים היא מופיעה כתחושה לא נוחה המלווה את שגרת החיים בעוד אצל אחרים היא מנטרלת את היכולת לתפקד ופוגעת בתחומי חיים שונים. כך או כך, מדובר במצב הגורם להרבה סבל וכאב ופוגם באיכות החיים של הסובל ממנו.

דיכאון

מה זה דיכאון?

דיכאון הינו מצב נפשי הנמנה עם קבוצה של הפרעות במצב הרוח. הפרעה זו מאופיינת בשינויים נוירו-פיזיולוגיים במוח, והיא באה לידי ביטוי במגוון תופעות נפשיות וכן בפגיעה בתפקוד הפיזיולוגי. ישנם סוגים שונים של דיכאון וכן דרגות חומרה המשתנות מאדם לאדם, החל מדיכאון קל לטווח קצר ועד לדיכאון חמור וממושך. בהתאם לכך, משתנה מידת ההשפעה והפגיעה של הדיכאון על איכות חייו ותפקודו היומיומי של האדם. במצבים קשים עלול הדיכאון להוביל לאובדן כושר עבודה, חוסר תפקוד, קשיים בזוגיות ובמשפחה ולעיתים אף לאובדנות וסכנת חיים. במרבית מצבי הדיכאון ניתן לטפל כאשר סוג הטיפול צריך להיות מותאם למצב הדיכאון הספציפי.

מהן הסיבות להתפתחות דיכאון?

ישנן סיבות שונות להופעת דיכאון אצל אנשים – החל מגורמים אישיותיים, תורשתיים ופיזיולוגיים ועד להשפעות סביבתיות – חוויות ילדות, אירועי חיים, ולעיתים אף תמהיל של כמה וכמה גורמים. דיכאון יכול להופיע לעיתים כתסמין של מחלה פיזית או נפשית וכן כתסמין במסגרת גמילה מסמים או אלכוהול. יש אנשים הסובלים מדיכאון כבר מגיל הילדות ויש כאלה שהדיכאון מתפתח אצלם בשלב מאוחר יותר בחיים – עקב אירועי חיים שונים (שירות צבאי, פרידה, משברים שונים ועוד). במצבים רבים מופיע הדיכאון ללא סיבה נראית לעין והסיבות מתבררות רק בדיעבד, לרוב בתוך תהליך טיפולי. 

מהם סוגי הדיכאון הנפוצים?

נהוג להבחין בין סוגי דיכאון עיקריים:

  • דיכאון קליני – מוכר גם כדיכאון קלאסי או דיכאון מז'ורי. אנשים החווים דיכאון קליני חשים מצב רוח ירוד ותחושה עמוקה של עצבות במהלך רוב שעות הערות. ישנם תסמינים נוספים המצוינים בהמשך (בפסקת התסמינים). כאשר התסמינים מופיעים באופן רציף במשך שבועיים לפחות, יש מקום לבדוק אם מדובר בדיכאון קליני. 
  • דכדוך מתמשך – דיסתימיה – מצב זה אינו מוגדר כדיכאון קליני, אך מתאפיין במצב רוח ירוד ומועקה שנמשכים לאורך תקופה ארוכה, בתכיפות רבה ובמשך רוב הזמן. מצב הרוח הדיכאוני הממושך הזה מלווה בתחושות חוסר שייכות, דימוי עצמי נמוך, העדר הנאה, חוסר עניין, עצבנות, פסימיות. כל אלה עלולים לפגיעה תפקודית – הסתגרות, ירידה בריכוז, פגיעה בזיכרון, הימנעות ממגעים חברתיים ועוד.
  • דיכאון מינורי – המתבטא בהופעתם של תסמינים קלים יותר משל הדיכאון הקליני. משכו של דיכאון זה הוא מעל שבועיים אך אינו ממושך כשל הדיכאון הדיסתמי.

מה הם תסמיני הדיכאון?

  • התסמינים הפיזיולוגיים – אנשים סובלים לעיתים מהפרעות שינה, חוסר תיאבון או לחילופין עלייה בתיאבון, הפרעות בעיכול – עצירות או שלשול, תחושות של חולשה ועייפות רבה ועוד.
  • התסמינים הרגשיים – מצב רוח ירוד, עצבות. אנשים רבים משתפים כי הם חשים חוסר יכולת להנות, העדר שמחת חיים, ירידה בחשק המיני, דימוי עצמי נמוך, רגשות אשם, התפרצויות זעם, חוסר יכולת להתמודד עם קשיים, תחושות של ייאוש, יש המדווחים דווקא על תחושות של ניתוק רגשי.
  • התסמינים הקוגניטיביים – לאנשים הסובלים מדיכאון יש לעיתים קרובות מחשבות שליליות על עצמם, תפיסת עולם שלילית והבעת רגשות שליליים כלפי עצמם וכלפי הסביבה. אנשים גם מספרים כי הם סובלים מקשיים בחשיבה ובריכוז, בעיות זיכרון, שיפוט לקוי של המציאות. אצל רבים מופיעות מחשבות חזרתיות ומעגליות (רומינציות) אשר אינן מרפות ועוסקות בתכנים מעוררי הדיכאון, הייאוש והאשמה. במצב של דיכאון, אנשים נכנסים למצב בו ישנו קשר מעגלי בין התסמינים הפיזיולוגיים, הרגשיים והמחשבתיים. קשר זה גורם לשימור והחמרת המצב הדיכאוני.

מתי יש לפנות לטיפול במצבי דיכאון?

זוהי אחת השאלות החשובות אליה יש להתייחס בבחירת אופן ההתמודדות עם תחושות של דיכאון, על כן  בהחלטה אם ומתי לפנות לטיפול פסיכולוגי במצבים של דיכאון, יש להתייחס למספר מרכיבים:

  • מידת המצוקה הנגרמת כתוצאה מהדיכאון – דיכאון הוא תחושה סובייקטיבית שאינה ניתנת למדידה אובייקטיבית (בניגוד למדידת חום גוף למשל). אדם יכול להיראות שמח וחיוני לסובבים אותו ובו בזמן לחוות דיכאון וכאב נפשי בעוצמות שהן בלתי נסבלות עבורו. כאשר המצב גורם לסבל משמעותי, יש לשקול פניה לטיפול פסיכולוגי. חשוב גם להתייחס למשך המצוקה – אם אדם סובל מדיכאון באופן מתמשך ונראה כי הקושי אינו חולף, יש לשקול פניה לטיפול פסיכולוגי.
  • תחושת היכולת של האדם להתמודד עם המצוקה – מרכיב נוסף ומשמעותי הכולל תחושת מסוגלות אישית – עד כמה האדם הסובל מדיכאון חש כי הוא מסוגל לסייע לעצמו ולהתמודד עם התחושות, עד כמה הוא מסוגל להקל על עצמו.
  • גורמי התמיכה של האדם – האם משפחה, חברים או אנשים אחרים בסביבתו של האדם הסובל מדיכאון, מסוגלים להכיל את קשייו ולתת לו את המענה לו הוא זקוק בשל מצוקתו. כאשר האדם חש כי הוא וסביבתו אינם מצליחים לסייע לו באופן מספק, יש לשקול פניה לטיפול.
  • מידת הפגיעה התפקודית כתוצאה מהדיכאון – יש אנשים המצליחים לשמר את רמת התפקוד – בעבודה, במערכות יחסים וכו', גם במצבים בהם הם חווים דיכאון חריף. אך ישנם אחרים אשר חווים פגיעה משמעותית בתפקוד בעבודה (קושי לצאת מהמיטה, ירידה בתפוקה, קושי לעמוד במחויבויות, פיטורין), ביחסים הבינאישיים (פגיעה בזוגיות, בתפקוד החברתי, בתפקוד ההורי ועוד). במצבים אלה יש לשקול פניה לטיפול פסיכולוגי.

מה הן דרכי הטיפול בדיכאון?

ישנן דרכים שונות לטיפול במצבי דיכאון, כאשר המרכזיות שבהן הינן:

  • טיפול פסיכולוגי קלאסי (פסיכודינמי) – טיפול שבבסיסו ההנחה שסימפטומים רגשיים המופיעים אצל אנשים (כגון דיכאון), הינם ביטוי חיצוני לנוכחותם של תכנים לא מודעים הנמצאים בנפשו של האדם (חוויות קשות, יחסים מוקדמים מורכבים, קונפליקטים לא פתורים). בטיפול זה נעשה שימוש בכלים שונים שמטרתם לסייע לאדם להגיע לתובנה של הדינמיקות התוך-נפשיות שלו על מנת להקל על הסימפטומים שלו ולשפר את איכות חייו. כל זאת במסגרתו של קשר בטוח ותומך המתפתח בינו לבין המטפל.
  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – טיפול CBT הינו טיפול ממוקד, תחום בזמן, המבוסס על ההנחה כי מצבי דיכאון נגרמים בשל דפוסי מחשבה והתנהגות לא יעילים שהתבססו והתקבעו אצל אנשים בנסיבות חיים מסוימות. הטיפול מתמקד בזיהוי דפוסים אלה ובבניית תכנית טיפולית לניטרולם. כך למשל, אצל אנשים רבים הסובלים מדיכאון ניתן לראות דפוסי חשיבה מוטעים ("אין סיכוי שהמצב ישתפר", "הכול בי שלילי", "אנשים לא אוהבים אותי"). בהתאם לדפוסי חשיבה אלה, מתפתחים אנשים דפוסי התנהגות המחמירים את הדיכאון כגון הימנעות והסתגרות. דפוסי חשיבה והתנהגות אלה גורמים לאנשים סבל רב ומחמירים את הדיכאון. במסגרת טיפול CBT ניתן לזהות את טעויות החשיבה שהאדם הסובל מדיכאון פיתח ואת ההתנהגויות המשמרות את הדיכאון, ולהבין כיצד הן משמרות את המצוקה והפגיעה בתפקוד. הטיפול מתמקד בכך שהמטפל והאדם הסובל מדיכאון מאתגרים את המחשבות המוטעות, ובונים מערך מחשבות אדפטיבי יותר וכן, תכנית התנהגותית שתקדם יציאה מהדיכאון.
  • טיפול תרופתי פסיכיאטרי – נטילת תרופות נוגדות חרדה הניתנות בעקבות ייעוץ פסיכיאטרי. במצבי חרדה קיצוניים וחמורים, מומלץ לעיתים על אשפוז פסיכיאטרי כפתרון זמני ונקודתי. ההמלצה לאופן הטיפול המתאים ביותר לכל אדם, מתקבלת על סמך חומרת הסימפטומים מהם הוא סובל, מידת הפגיעה התפקודית ואופן התגובה שלו טיפולים השונים.

אביגיל רייניך - פסיכולוגית קלינית - טיפול בדיכאון

מצבי דיכאון מייצרים סבל וכאב שהינם לעיתים בלתי נתפסים בעוצמתם. הדיכאון הוא איתות מצוקה ממעמקי נפשו של האדם, קריאה לעזרה, בקשה להתייחסות וטיפול. כאשר קריאה זו נענית באופן מותאם, ניתן לטפל בדיכאון באופן יעיל ואף לגדול ולהתעצם מתוך הקושי. מניסיוני, פונים רבים הסובלים מדיכאון, הטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם מצב זה הינו טיפול המשלב מגוון כלים. הכלים המרכזיים שאני כפסיכולוגית קלינית משתמשת בהם הינם: טיפול פסיכולוגי קלאסי (פסיכודינמי), טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ווויס דיאלוג. לאורך השנים למדתי כי אין שיטה אחת שמצליחה לתת מענה נכון לכל הסובלים מדיכאון. כאשר מגיע אלי פונה הסובל מדיכאון, אני בונה עבורו (בשיתוף עמו), תכנית טיפולית המותאמת לו – למבנה אישיותו, לכוחות הנפשיים העומדים לרשותו, למידת החיבור שלו לכלי הטיפול השונים.

צור קשר
גלילה למעלה דילוג לתוכן