צור קשר

לחץ וחרדה

במציאות של ימינו, רבים חווים עומס ולחץ ביום-יום – ריבוי משימות הקשורות לעבודה, לבית, למשפחה ולילדים ועוד, לעיתים קרובות מביאים לתחושות של מתח ולחץ. גם אירועים 'חיוביים' עלולים לייצר תחושות כאלה – חתונה, לידה, מעבר דירה. המונח דחק מייצג תחושות של לחץ, מתח וסטרס.

לחץ וחרדה

מה הוא לחץ?

המשמעות של דחק היא: תגובה רגשית וגופנית למצב בו כמות הקונפליקטים והעומסים בחיי האדם גדולה מכמות המשאבים שיש בידיו בכדי להתמודד עמם. תגובות אלו מופיעות במקרים רבים אל מול גירוי חיצוני כלשהו המתפרש כמאיים על האיזון הרגשי של האדם. ניתן להבחין כי לחץ הוא עניין מאוד סובייקטיבי – בעוד אחד חש שהוא יכול להתמודד עם משימות רבות ללא כל קושי, אחר יכול לחוות פחות משימות כעומס בלתי נסבל. לעיתים קרובות אנשים חשים לחץ נפשי גם ללא יכולת להצביע על אירוע או גירוי המעמיסים באופן משמעותי. במצבים מסוימים מספיקה מחשבה כדי לייצר תחושה של סטרס; כך למשל ביקורת עצמית או תחושות שהסביבה מבקרת אותנו יכולות לייצר תחושות של לחץ. ניתן למצוא קשר בין מידת הלחץ שאדם חווה לבין תחושת המסוגלות שלו בהתמודדות עם העומד מולו. מצבים של דחק מלווים, במקרים רבים, בסימפטומים גופניים המשתנים מאדם לאדם – כאבי ראש, מתח שרירי, בחילות, כאבי בטן, עייפות וכבדות ועוד. בנוסף, במקרים רבים, מופיעים גם סימפטומים של חרדה.

מהי חרדה?

חרדה הינה אחת הסיבות המובילות שבְּעֶטְיין פונים אנשים לטיפול פסיכולוגי. חרדה היא תגובת חירום טבעית של הגוף לסכנה, בבסיסה היא חיונית להישרדותו של בני האדם. עם זאת, במצבים מסוימים, הופכת החרדה לתופעה קשה וקיצונית הפוגעת באיכות החיים ומייצרת הרבה סבל וכאב. מדובר במצבים בהם תסמיני החרדה מופיעים בהיעדר איום חיצוני, או באופן שאינו פרופורציוני ביחס לאיום מציאותי.

 מצב של חרדה משלב מרכיבים רגשייםפיזיולוגייםמחשבתיים ולעיתים גם התנהגותיים, כאשר במצב של חרדה יש קשר מעגלי בין ארבעת מרכיבים אלה אשר גורם לשימור והחמרת המצב החרדתי:

  • המרכיב הרגשי  הינו של פחד (ממוקד או עמום), לחץ, תחושת איום, חוסר אונים ואובדן שליטה.
  • המרכיב הפיזיולוגי  כולל סימפטומים גופניים המשתנים מאדם לאדם – דפיקות לב, הזעה, רעד, לחץ בחזה ובבטן, קשיי נשימה ועוד.
  • המרכיב המחשבתי  כולל מחשבות חזרתיות ומעגליות (רומינציות) אשר אינן מרפות ועוסקות בתכנים מעוררי החרדה.
  • המרכיב ההתנהגותי  כולל הימנעות ממקור האיום. תגובה זו מקלה על החרדה בטווח הקצר אך לטווח הארוך מייצרת בעיות רבות ואף מחמירה אותן ואת החרדה עצמה.

מהן הסיבות להתפתחות חרדה?

הפרעות חרדה מתפתחות כתוצאה מגורמים שונים – החל מגורמים אישיותיים, תורשתיים ופיזיולוגיים ועד להשפעות סביבתיות – חוויות ילדות, אירועי חיים, ולעיתים אף תמהיל של כמה וכמה גורמים. חרדה יכולה להופיע כתוצאה ממצב דחק מתמשך, כתסמין של מחלה פיזית או נפשית וכן כתסמין במסגרת גמילה מסמים או אלכוהול. יש אנשים הסובלים מלחץ וחרדה כבר מגיל הילדות ויש כאלה שהחרדה מתפתחת אצלם בשלב מאוחר יותר בחיים. במצבים רבים מופיעה החרדה ללא סיבה נראית לעין והסיבות מתבררות רק בדיעבד, לרוב בתוך תהליך טיפולי. 

מה הם סוגי הפרעות חרדה?

  • כאשר אנו מדברים על הפרעות חרדה, אנו מתייחסת למצבים בהם סימפטומים שונים של חרדה מופיעים בתדירות ובאופן שמשבשים את שגרת החיים.
  • הפרעת חרדה מוכללת – תחושת דאגה מתמדת ומתמשכת הנוגעת לנושאים שונים (מצב כלכלי, מצב בריאותי, יחסים עם בן הזוג ועוד) ותרחישים שליליים שעלולים לקרות. האדם הסובל מדאגות אלה, אינו מצליח להפסיק לעסוק בהן (מחשבות טורדניות, קריאה באינטרנט ועוד). מצב זה גורם לתחושות מתמידות של עצבנות, חוסר שקט, קשיי שינה ועייפות, קשיי ריכוז, כאבי ראש, עד כדי פגיעה בתפקוד.
  • הפרעת פאניקה – התקפים חוזרים ולא צפויים של תחושת פחד עזה – התקפי חרדה. להתקפים נלווית תגובה גופנית הכוללת למשל כאב בחזה, הזעה, רעד ודפיקות לב – במקרים רבים התקף כזה מתפרש כבעיה רפואית. במצב של הפרעת פאניקה, נוכחת דאגה מהופעתם של התקפי חרדה נוספים, דאגה מהשלכות ההתקף או שינוי משמעותי באורח החיים עקב ההתקף (למשל הימנעות מהשתתפות באירועים חברתיים מחשש להתקף).
  • פוביה – תחושת פחד קיצונית ומתמשכת מפני מצבים או אובייקטים ספציפיים (טיסות, נחשים, בדיקות דם ועוד).   
  • חרדה חברתית – חרדה עזה ומתמשכת מפני מצבים חברתיים או ביצועיים (חשש ממבוכה, ביקורת או דחייה על ידי אנשים אחרים). אנשים עם חרדה חברתית נוטים להימנע מסיטואציות חברתיות המעוררות אצלם חרדות או לנסות להפחית את החרדה באמצעים שונים (שתיית אלכוהול, התעסקות עם הטלפון הנייד).
  • אגורפוביה – חרדה עזה משהות במקומות ציבוריים הומים וממרחבים גדולים ופתוחים. בבסיס האגורפוביה נמצא הפחד שבמקרה הצורך (למשל הופעת התקף חרדה) האדם לא יוכל להימלט מהמקום או לקבל עזרה. אנשים הסובלים מהתופעה נמנעים מלעשות דברים בסיסיים, כדוגמת נסיעה באוטובוס או יציאה לקניון.
  • פוסט טראומה (PTSD) – פוסט טראומה היא תגובה פיזית ורגשית המופיעה בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי (אירוע המאיים על שלמות הגוף, הנפש או החיים ומייצר חוויה של סבל, אימה וחוסר אונים).

הסימפטומים הפוסט טראומטיים מתבטאים בשלושה אופנים מרכזיים

  • ערנות ודריכות חוסר שקט גופני ונפשי, startle effect – קפיצה מכל רעש, דריכות לקראת אסון, זעם ועצבנות.
  • חודרנות חוויה חוזרת של האירוע הטראומטי דרך פלאשבקים מהאירוע, סיוטים, גירויים שונים מציפים זיכרונות מהאירוע (רעשים, ריחות וכדומה).
  • הימנעות – ניסיון להימנע מחשיפה לגירויים מעוררי רגש על ידי ניתוק רגשי והסתגרות.כאשר הסימפטומים מתמשכים מעל חודש ימים מהאירוע, הם עשויים להעיד על כך    שהאדם סובל מפוסט טראומה כרונית.
  • הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) – נקראת גם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. מדובר בהפרעה נפשית המאופיינת במחשבות טורדניות ופולשניות המעוררות חרדה (מחשבות אובססיביות), וכן, בביצוע פעולות טקסיות חוזרות במטרה להרגיע את החרדה המתעוררת מהמחשבות. מכיוון שההרגעה המושגת על ידי הפעולות הטקסיות היא זמנית, והימנעות מהפעולות מייצרת חרדה גדולה, נוצר מעגל של מחשבות ופעולות המייצר הרבה סבל ולעיתים גם פגיעה תפקודית משמעותית. דוגמאות ל-OCD הנן  שטיפת ידיים כפייתית לשם הימנעות מחיידקים, בדיקה כפייתית שהגז כבוי/הדלת נעולה וכדומה.

מה הם הסימפטומים בהפרעות חרדה?

הסימפטומים הנפוצים בהפרעות החרדה השונות הינם: דאגה מופרזת, פחדים לא הגיוניים (בתוכנם או בעוצמתם), מחשבות מעגליות מעוררות חרדה, עיסוק מתמיד במושא החרדה, אי-שקט, מתח שרירי, קשיי שינה, בעיות עיכול, לחץ ומועקה. אם החרדה מתעצמת, עלולים להופיע התקפי חרדה – התקפים קצרים אך עוצמתיים של חרדה ופחד. התקפים אלה מסלימים במהירות, אך נמשכים דקות ספורות בלבד. בעת התקף חרדה אנשים מדווחים על פחד פתאומי ודחף בלתי נשלט לברוח, קוצר נשימה, דופק מואץ, הזעה, רעד, סחרחורת, לחץ בחזה, בחילה, חולשה ועוד. חשוב לציין כי הסימפטומים משתנים מאדם לאדם ולא אצל כולם מופיעים כל הסימפטומים.

מתי כדאי לפנות לטיפול במצבי לחץ וחרדה?

בהחלטה אם ומתי לפנות לטיפול פסיכולוגי במצבים של לחץ וחרדה, יש להתייחס למספר מרכיבים:

  • מידת המצוקה הנגרמת כתוצאה מהלחצים והחרדות – לחץ וחרדה הן תחושות סובייקטיביות שאינן ניתנות למדידה אובייקטיבית (בניגוד למדידת חום גוף למשל). אדם יכול להיראות נינוח ורגוע לסובבים אותו ובו בזמן לחוות חרדה ולחץ בעוצמות שהן בלתי נסבלות עבורו. כאשר המצב גורם לסבל משמעותי, יש לשקול פניה לטיפול פסיכולוגי.
  • משך המצוקה  אם אדם סובל מלחץ וחרדה באופן מתמשך ונראה כי הקושי אינו חולף, יש לשקול פניה לטיפול פסיכולוגי.
  • היכולת להתמודד עם המצוקה-מרכיב נוסף ומשמעותי הוא תחושת מסוגלות אישית – עד כמה האדם הסובל מחרדה ומלחץ חש כי הוא מסוגל לסייע לעצמו ולהתמודד עם התחושות, עד כמה הוא מסוגל להקל על עצמו.
  • גורמי התמיכה החברתיים והמשפחתיים של האדם החרד – האם משפחה, חברים או אנשים אחרים בסביבתו, מסוגלים להכיל את קשייו ולתת לו את המענה לו הוא זקוק בשל מצוקתו. כאשר האדם חש כי הוא וסביבתו אינם מצליחים לסייע לו באופן מספק, יש לשקול פניה לטיפול.
  • מידת הפגיעה התפקודית כתוצאה מהלחץ והחרדה – יש אנשים המצליחים לשמר את רמת התפקוד בעבודה, במערכות יחסים וכו', גם במצבים בהם הם חווים לחץ וחרדה. אך ישנם אחרים אשר חווים פגיעה משמעותית בתפקוד בעבודה (ירידה בתפוקה, קושי לעמוד במחויבויות, פיטורין), ביחסים הבינאישיים (פגיעה בזוגיות, בתפקוד החברתי, בתפקוד ההורי ועוד). במצבים אלה יש לשקול פניה לטיפול פסיכולוגי.

מה הם דרכי הטיפול במצבי לחץ וחרדה?

ישנן דרכים שונות לטיפול במצבי לחץ וחרדה, ההמלצה לאופן הטיפול המתאים ביותר מתקבלת על סמך חומרת הסימפטומים, מידת הפגיעה התפקודית ואופן התגובה לטיפולים השונים. כאשר המרכזיות שבהן הינן:

  • טיפול פסיכולוגי קלאסי (פסיכודינמי) – טיפול שבבסיסו ההנחה שסימפטומים רגשיים כגון לחץ וחרדה הינם ביטוי חיצוני לנוכחותם של תכנים לא מודעים הנמצאים בנפשו של האדם (חוויות קשות, יחסים מוקדמים מורכבים, קונפליקטים לא פתורים). בטיפול זה נעשה שימוש בכלים שונים שמטרתם הגעה לתובנה של הדינמיקות התוך-נפשיות על מנת להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות חייו של הפונה. כל זאת במסגרתו של קשר בטוח ותומך המתפתח בין המטפל לפונה.
  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – טיפול CBT הינו טיפול ממוקד, תחום בזמן, המבוסס על ההנחה כי מצבי חרדה נגרמים בשל דפוסי מחשבה והתנהגות לא יעילים שהתבססו והתקבעו בנסיבות חיים מסוימות. הטיפול מתמקד בזיהוי דפוסים אלה ובבניית תכנית טיפולית לניטרולם.  כך למשל, בבסיסם של מצבי חרדה רבים ישנם דפוסי חשיבה מוטעים ("הרע מכל יקרה", "עלי להיות דרוכה כל הזמן כי הסכנה עורבת מכל כיוון"). בהתאם לדפוסי חשיבה אלה, מתפתחים דפוסי הימנעות המחמירים את החרדות. במסגרת טיפול CBT ניתן לזהות את טעויות חשיבה ואת ההתנהגויות המשמרות את החרדה, ולהבין כיצד הן משמרות את המצוקה והפגיעה בתפקוד. הטיפול מתמקד באתגור המחשבות המוטעות, בניית מערך מחשבות אדפטיבי יותר וכן, בעידוד לחשיפה לסיטואציות מעוררות חרדה באופן מדורג ובונה.
  • טיפול תרופתי פסיכיאטרי – נטילת תרופות נוגדות חרדה הניתנות בעקבות ייעוץ פסיכיאטרי. במצבי חרדה קיצוניים וחמורים, מומלץ לעיתים על אשפוז פסיכיאטרי כפתרון זמני ונקודתי. 

אביגיל רייניך - פסיכולוגית קלינית - מטפלת בלחץ וחרדה

מצבי לחץ וחרדה מייצרים סבל שהינו לעיתים בלתי נתפס בעוצמתו. בעיניים שלי, הלחצים והחרדות הינם איתותי מצוקה ממעמקי נפשו של האדם, קריאה לעזרה, בקשה להתייחסות וטיפול. כאשר קריאה זו נענית באופן מותאם, ניתן לטפל בלחצים ובחרדות באופן יעיל ואף לגדול ולהתעצם מתוך הקושי. מניסיוני עם פונים רבים הסובלים ממצבי לחץ וחרדה, הטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם מצב זה הינו טיפול המשלב מגוון כלים. הכלים המרכזיים בהם אני משתמשת הינם: טיפול פסיכולוגי קלאסי (פסיכודינמי), טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ווויס דיאלוג. לאורך השנים למדתי כי אין שיטה אחת שמצליחה לתת מענה נכון לכל הסובלים ממצבי לחץ וחרדה. כאשר מגיע אלי פונה הסובל מלחץ וחרדה, אני בונה עבורו (בשיתוף עמו), תכנית טיפולית המותאמת לו – למבנה אישיותו, לכוחות הנפשיים העומדים לרשותו, למידת החיבור שלו לכלי הטיפול השונים (בעוד שבניית תכנית שבועית יכולה להרים אדם אחד, היא יכולה לייאש ולהפיל אדם אחר).

צור קשר
גלילה למעלה דילוג לתוכן